החלטתם לפתוח חנות וירטואלית ולבנות אתר איקומרס חדש ומהפכני. מזל טוב!
אבל איך מחליטים על איזו מערכת ניהול לבנות את האתר? האם לבחור במערכות המבוססות על קוד פתוח או שמא לבחור דווקא במערכות המבוססות על קוד סגור?
לפני שנסקור את ההבדלים השונים בין אתרים הבנויים על קוד פתוח לעומת אתרים הבנויים על קוד סגור, חשוב תחילה שנבין מה זה בכלל "קוד פתוח" ומה זה "קוד סגור".
קוד פתוח – אתר אינטרנט הבנוי על קוד פתוח הוא אתר שהקוד שלו חשוף וניתן לבצע עליו התאמות, עיצובים ושינויים בהתאם לצרכים שלכם. את הקוד ניתן לערוך בכל זמן על ידי בעלי האתר או כל מתכנת בעל ידע מתאים. השינויים והעדכונים לא חייבים להתבצע על ידי המתכנת שבנה את האתר.
דוגמאות למערכות קוד פתוח: WordPress, Drupal, Joomla, Magento ועוד.
קוד סגור – אתר אינטרנט הבנוי על קוד סגור הוא אתר שרק המתכנת שכתב את הקוד שלו או החברה שפיתחה את המערכת, יכול לערוך בו שינויים ועדכונים משמעותיים. באתרי קוד סגור לא ניתן ״להעביר״ את האתר ממתכנת למתכנת ובעל האתר למעשה שוכר את האתר מהחברה שפיתחה אותו. ברוב פלטפורמות הקוד הסגור קיימים פיצ׳רים ותוספים שמאפשרים לבעלי האתר לבצע שינויים שלא באמצעות שינוי הקוד. חלק מפלטפורמות הקוד הסגור מציעות כיום מודל היברידי ששומר על הקוד עצמו, אבל מאפשר לבעלי ידע לעשות שינויים מסוימים. דוגמאות למערכת קוד סגור: קונימבו, החנות האינטרנטית של ישראכרט, אי-שופ וכמובן שופיפיי.
כעת, לאחר שהבנו מה המשמעות של כל אחד מהמושגים הללו, נערוך השוואה ביניהם על בסיס מספר פרמטרים:
בעלות על האתר
אתרים הבנויים על קוד פתוח הינם בבעלות בעל האתר. זה אומר שהקוד שייך לבעל האתר והוא יכול בכל רגע נתון (בהנחה שאין הגבלה על כך בחוזה שנחתם) להעביר את ניהול ופיתוח האתר לחברה או מתכנת אחר. אתרים גדולים אף מגייסים מתכנת לפיתוח שוטף של האתר.
לעומת זאת, אתרים הבנויים על קוד סגור, מהווים למעשה מעין "נכס להשכרה" ושייכים לחברה שפיתחה את המערכת שעל בסיסה בנוי האתר. זה אומר שהקוד שייך לחברה המפתחת, האתר מאוחסן על גבי שרתים של החברה המפתחת או שרתים שהיא משכירה מצד שלישי, וכן הלאה. במידה ובעל האתר איננו מרוצה מהשירות של חברת הניהול, או מהפיצ'רים המוצעים על ידה, כל שנותר בידו הוא להקים אתר חדש במקום אחר. עם זאת ישנן פלטפורמות כגון שופיפיי שמציעות אתר קוד סגור, אבל הידע בפיתוח ותחזוקת האתר קיים אצל מתכנתים ומנהלי אתרים רבים, כך שקיימת גמישות רבה יותר.
מחיר
המערכת הבסיסית שעליה בנויים אתרי קוד פתוח היא לרוב מערכת חינמית ואינה כרוכה בתשלום. אולם כדי לבנות אתר על גבי מערכת קוד פתוח יש צורך בידע טכני מתקדם. לכן עלות בניית אתר איקומרס על גבי מערכת קוד פתוח תנוע בפועל (בהנחה שאתם לא מתכנתים) בין אלפי שקלים למאות אלפי שקלים. העלויות תלויות בבחירת המערכת, בצרכים הייחודיים של כל אתר ובעיקר בצורך באינטגרציות עם מערכת חיצוניות, כגון: מערכות ניהול מלאי והנהלת חשבונות, מערכות שיווק ועוד. בנוסף לעלויות ההקמה ישנן גם עלויות תחזוקה שוטפות. העלות הבסיסית היא עלות האחסון שיכולה לנוע בין עשרות למאות שקלים בחודש, עלות שמירת הפלטפורמה מעודכנת ועלות של שיפורים, שדרוגים ושינויים. העלויות האלו יכולת לנוע בין מאות לאלפי שקלים מידי חודש. לרוב הפלטפורמות קוד פתוח ישנם מאות ואף אלפי תוספים שכבר פותחו והותאמו עבורם על ידי מפתחים בעבר. ניתן להתקין תוספים אלו על גבי האתר שלכם. לעיתים התוסף כרוך בתשלום חד פעמי או תשלום חודשי קבוע, ולעיתים העלות היחידה היא עלות העבודה של המפתח שמתקין את התוסף.
עלות הקמת אתר הבנוי על מערכת קוד סגור תנוע בין אפס שקלים לעשרות אלפי שקלים בודדים. חלק מהפלטפורמות כגון: שופיפיי או החנות האינטרנטית של ישראכרט, מאפשרות הקמת עצמית ולא דורשות ידע טכני מורכב. פלטפורמות אחרות ידרשו מכם סכומים הנעים בין 5,000 ל-20,000₪ עבור הקמת אתר. כמובן שדרישות מיוחדות מתומחרות בנפרד. עלות התחזוקה החודשית שכוללת גם את עלות האחסון תעמוד על מאות שקלים בחודש, ובנוסף בחלק מהפלטפורמות יגבו מכם עמלה הנגזרת ממחזור המכירות שלכם.
שדרוגים והתממשקויות
אתרים הבנויים על קוד פתוח, פתוחים לשינויים, שדרוגים והתממשקויות רבות, באופן מתמיד, וזאת תודות לקהילת מפתחים עולמית, הפועלת כל הזמן לשיפור ושדרוג המערכת והפונקציות שלה.
כזכור, מערכת קוד פתוח הינה מערכת חינמית הנגישה לכל אחד, ועל כן עשרות אלפי אתרים בעולם הוקמו על בסיס קוד זה, וכך למעשה עשרות אלפי מתכנתים מדי יום, מכל קצוות העולם, עמלים כדי לשפר ולעדכן את המערכת ויכולותיה. כתוצאה מכך, כמעט לכל בעיה שמתעוררת, שדרוג רצוי או התממשקות חדשה קיים כבר פתרון. כל מה שנותר הוא להטמיע את הפתרון בתוך האתר שלכם. בחלק מהמקרים מתווספת גם עלות רכישת התוסף או עלות שימוש קבוע.
באתרים הבנויים על קוד סגור, התוספים והשדרוגים מפותחים לרוב על ידי החברה שפיתחה את הפלטפורמה. התוצאה לרוב היא כמות קטנה בהרבה של אפשרויות. עם זאת בפלטפורמות ותיקות ניתן למצוא מגוון פיתוחים שעשויים להספיק לחלק גדול מהאתרים. גם במקרה הזה יוצאת דופן היא הפלטפורמה של שופיפיי שמוגדרת כמערכת קוד סגור אולם מאפשרת למפתחים לפתח תוספים חיצוניים שמתממשקים אליה.
תמיכה
במערכות הבנויות על קוד פתוח, לא תינתן תמיכה מלאה של נציגי שירות שיוכלו לסייע במקרה של תקלות/קשיים/שאלות/בקשות. התמיכה במקרה הזה ניתנת על ידי החברה או המתכנת שפיתחו עבורכם את האתר. ניתן כמובן להיעזר גם בפורומים עולמיים ומקומיים, מאמרים שימושיים שניתן למצוא ברחבי הרשת ועוד.
מערכות הבנויות על קוד סגור, לעומת זאת, מאפשרות לבעלי האתרים ליהנות משירות ותמיכה מלאים, הניתנים ע"י חברת הניהול, במגוון אמצעים: טלפון/צ'אט/אימייל וכו'. זמני התגובה לרוב מהירים, וכל המידע אודות האתר ובקשותיו מתועדים בצורה מאורגנת ומסודרת, כך שכל נציג יוכל לטפל בפניה, בכל זמן נתון.
אבטחת מידע
יש האומרים כי אתרי קוד פתוח חשופים גם יותר לתקיפות של האקרים וגורמים זדוניים, שיכולים לחפש פרצות באבטחה, וזאת בהשוואה לאתרים הבנויים על קוד סגור. אולם כמו במקרים אחרים, גם במקרה של אבטחת מידע פותחו אינספור כלים ותוספים עבור פלטפורמות קוד פתוח אשר נועדו להגן על האתר. רמת אבטחת המידע בפלטפורמות קוד סגור תלויה באיכות החברה שפיתחה את הפלטפורמה.
אז באיזו מערכת ניהול לבנות את האתר? מערכת המבוססת על קוד פתוח או על קוד סגור?
אין תשובה חד משמעית לכך, הכל תלוי בצרכים וברצונות של בעל האתר. כפי שסקרנו כאן, לכל מערכת היתרונות והחסרונות שלה.
בעלי אתרים קטנים, שאינם זקוקים לפונקציות מורכבות ומסובכות, כאלו שמחפשים פתרון מהיר, בעלויות סבירות וללא צורך בידע טכני, יבחרו לרוב במערכות הבנויות על קוד סגור, ופתרון זה יכול להיות אידיאלי עבורם.
לעומת זאת, אתרים בינוניים-גדולים עם מגוון רחב של מוצרים, וריאציות, קטגוריות ודרישות לכלים שאינם נחשבים "בסיסיים", אתרים שדורשים אינטגרציות למערכות חיצוניות מורכבות, לרוב יבחרו במערכות הבנויות על קוד פתוח, למשל, בניית אתר וורדפרס, שיאפשר להם לקבל פתרונות במהירות ובקלות, אך כמובן שייעזרו בשירותיה של חברה לבנייה וניהול אתרים שתעשה זאת עבורם.